לזכר מאיר שלו

לזכר מאיר שלו

אומרים שסופר מוסיף לחיות כל זמן שמישהו קורא אותו. ובכן, נראה שמאיר שלו יוסיף לחיות עוד הרבה זמן.

מאיר שלו אהב לטייל בארץ ואנחנו אהבנו לטייל בה בספריו. הוא היה מורה הדרך שלנו בזמן ובמרחב, מאור כשדים לכנען, מקום המדינה ועד ימינו אנו. מאיר לימד אותנו תנ"ך ועברית, אבל גם בוטניקה וזואולוגיה ושירה ומיתולוגיה ואיך מכינים סנדוויץ' סתתים. הוא לימד אותנו לאהוב חיות, למשל יוני דואר או חתולים בשם קרמר ואפילו כינים (בעיקר אחת בשם נחמה)!

לפני שמאיר שלו הלך מעולמנו הוא דאג להשמיד את כל הטיוטות שלו. "את מה שהיה ראוי לפרסם - פרסמתי," אמר. כך קרה ש"האבות והאמהות", מחזהו הראשון, ולמרבה הצער גם האחרון, יחתום את יצירתו.

זהו אינו המפגש הראשון של מאיר שלו ותיאטרון גשר. בשנת 2011 ביים את "יונה ונער" יבגני אריה, גם הוא מעל שנה כבר לא איתנו. אני זוכר שידיי רעדו כשכתבתי את העיבוד, אבל מאיר אפילו לא רצה לראות טיוטה של המחזה. אני סומך על שניכם, הוא אמר. ההצגה זכתה להצלחה מסחררת ומאיר היה מרוצה, והנה, מעל עשר שנים לאחר מכן, שאלתי אותו – למה שלא תכתוב בעצמך מחזה? והוא, כמעט מיד, השיב בחיוב. "לא צריך שום תיאורים!" התפעל בהתרגשות של ילד מהעובדה שמחזה מבקש דיאלוגים בלבד. תוך חודש בערך הוא סיים את הטיוטה הראשונה. לתת למאיר שלו הערות היה כמעט בלתי נתפס עבורי, אבל הוא עודד אותי להגיד לו הכל, ואמרתי, והוא שכתב, ושב לקרוא בסיפורי האבות והאמהות, והעלה רעיונות מבריקים חדשים. הוא כתב בקלילות, כמו מצטט קרובי משפחה, ובאמת, נדמה היה שמאיר הכיר באופן אישי את גיבורי התנ"ך.

לקריאה החגיגית של "האבות והאמהות" בתיאטרון גשר הגיע מאיר כשהוא חלש בגופו אך חזק ברוחו, ובידו ספר התנ"ך של אביו, ממנו קרא לנו קטעים נבחרים בביצוע בלתי נשכח.

עלילת המחזה מתחילה כשיעקב אבינו מקיץ ממנוחת העולמים שלו במערת המכפלה, ומבקש לצאת אל רחל אהובתו הקבורה, כזכור, בנפרד. יקיצתו של יעקב מעירה את אשתו הראשונה, לאה, את הוריו, רבקה ויצחק, ואת סבו וסבתו, אברהם ושרה. יעקב בוחר באהבה על פני משפחה, אבל דם סמיך ממים, כידוע, ולא כל כך מהר חומקים מאילן היוחסין.

מאיר שלו מציג בפנינו את המשפחה היהודית הראשונה, על שלל האהבות הבוערות, החשבונות הישנים, החמלה והזעם. אם נביט בהם, הוא אומר, נראה את עצמנו.

אנחנו, יוצרי ההצגה ומשתתפיה, רוצים להאמין שמחיאות הכפיים יגיעו אל המחזאי. אנחנו נמשיך את הדיאלוג איתו ועם יצירתו, בעיניים קוראות, ובקול גדול על הבמה.

רועי חן