בשני קולות (2004)
שניים זה לא תמיד ביחד...
שתי תקופות של אהבה.האחת צעירה, מלאת תשוקה ותמימה.השניה בוגרת, בעלת ניסיון ומישירה מבט.
שני סיפורי אהבה שלהם מכנה משותף אחד - אנטון צ'כוב. המחזאי האירי הנודע בריאן פריל, ביסס את המחזה על יצירות שכתב צ'כוב: את המחזה הראשון "משחק יאלטה" על "הגברת עם הכלבלב", ואילו את השני "אפטרפליי" על שתי דמויות מתוך שני מחזות שונים של צ'כוב: "הדוד וניה" ו"שלוש אחיות".
דמיון מול מציאות. שקרים מול אמת. חיים מול ייאוש.
עד כמה שהכל נראה חסר תקווה, עד כמה שהיומיום משעמם ושגרתי, עד כמה שנדמה לך שדבר חדש כבר לא יקרה, שלא יתגלה פתאום משהו שישנה את הכל... האהבה, כשהיא מגיעה, מצליחה תמיד לצבוע מחדש את החיים בגוונים סוערים, לזרוח במקום שהחשיכה כבר תפסה את מקומה, להעניק תקווה בשלב שרק נס יכול לעזור. האהבה היא נס כזה. היא משנה, היא מבעירה את הניצוץ שאולי יהפוך לאש גדולה. היא תמיד תיתן את הדחיפה הקטנה כדי להמשיך, או כדי להאמין שיכולה להיות התחלה חדשה, אחרי הכל. הזדמנות נוספת.
משחק יאלטה
הם באים ליאלטה לחופשה. כל אחד והסיבות שלו.
דמיטרי דמיטריץ' גורוב נוסע ליאלטה לחופש בכל שנה. הפעם, ממש לקראת סוף חופשתו הוא פוגש באנה סרגייבנה, גברת עם כלבלב, פעם ראשונה ביאלטה. למרות ששניהם נשואים, הם יושבים ביחד בבית הקפה שבכיכר ומשחקים במשחק יאלטה - ממציאים 'חיים' לעוברים ושבים, ובינתיים... מתאהבים. סיפור האהבה מגיע לקיצו כאשר אנה צריכה לחזור לבעלה החולה.
האם זהו באמת הסוף לסיפור אהבתם? האם היא תימשך למרות המרחק ו'החיים' האמיתיים?
אפטרפליי
לה היה דוד, וניה. לו היו אחיות, שלוש. עברו עשרים שנה. הם נפגשים בבית קפה עלוב במוסקבה. הם לא הכירו זה את זה, אבל לגורל יעדים ותוכניות משלו. האם השקר יעזור במציאת אהבה חדשה? האם ינצחו הזכרונות והקשר לעבר? מחזאי אחד יצר אותם, מחזאי שני מפגיש אותם לערב אחד ופרידה.
כותב בריאן פריל - "קראתי למחזה AFTERPLAY כיון שהוא פוגש שוב את -אנדרי פרוזורוב וסוניה סרבריאקובה, שקיומם הקודם היה בשני מחזות שונים. שני המחזות נכתבו על ידי אותו סופר לפני מאה שנה. שתי הדמויות באו מרקע דמיוני שונה, והן נפגשות עכשיו כמעט עשרים שנה לאחר שחייהן הדמיוניים הקודמים נסתיימו.
סוניה הייתה אז כבת עשרים ואנדרי כבן שלושים. עכשיו הם קמו לתחייה, והם בגיל העמידה. הם אינם יכולים לחמוק כמובן מהמקור שלהם. החוויות והניסיון, שהיוצר שלהם העניק להם. אבל בהפסקה של עשרים השנים שעברו, הם חוו אירועים חדשים. ומה שעניין אותי היה, מה הם הנסיונות והחוויות האלה, ואיך הפכו להיות חלק אולי משפיע על העבר."
נוכל ליהנות כמובן מהאינטימיות וה'ביחד' שבין שניהם גם בלי לדעת מהיכן באו, אבל כשמתגלה לנו שסוניה היא פליטה מ'הדוד וניה' ואנדרי הוא אחיהן של 'שלוש אחיות', העלילה הופכת לעשירה יותר.
הצגה ראשונה ב – 11.1.04
יוצרים
- מאת: בראיין פריל
- על פי: אנטון צ'כוב
- תרגום: בן בר-שביט
- בימוי: יבגני אריה
- במאית משנה: לנה קריינדלין
- מלחין: אבי בנימין
- דרמטורגית: לנה לסקינה
- עיצוב במה:
- יבגני אריה
- מיכאל קרמנקו
- תלבושות: אנה איצקוביץ'
- תאורה: אבי יונה בואנו (במבי)
- יחזקאל לזרוב
- סאונד: מיכאל ויסבורד
שחקנים
- גורוב: יחזקאל לזרוב
- אנה סרגייבנה: אפרת בן-צור
- פרוזורוב: ישראל (סשה) דמידוב
- סוניה: נטשה מנור