מינכהאוזן, כל האמת על השקר (2006)
קומדיה שנונה, ששזורה בה סאטירה נוקבת על צביעות החברה
"האמת לא יכולה להעליב"
כולנו מכירים את סיפורי הברון מינכהאוזן - סיפורי הרפתקאות מופלאים ומלאי הומור שבהם הוא טס לירח על פגז תותח, מושך את עצמו בשער ראשו מתוך ביצה; רוכב על חלקו הקדמי של סוס שגופו נחצה בקרב; פוגע במצחו של צבי בגלעין דובדבן ועץ דודבדבנים צומח מראשו של הצבי, או נופל לתוך בור עמוק שאינו יכול לצאת מתוכו ואין לו ברירה אלא לרוץ הביתה להביא את חפירה ולחפור את עצמו מתוך הבור... אלא שמעטים יודעים שהברון קרל הירונימוס פרידריך פון מינכהוזן היא דמות של אדם בשר ודם.
הוא היה אציל גרמני (1720-1797) שנולד בעיר בודנורדר, נצר לשושלת רבת יוחסין. הוא שירת במשמר הקיסרי- ואף פגש בנסיכה סופיה אוגוסטה פרדריקה שהיתה בדרכה להינשא ליורש העצר הרוסי והפכה ברבות הימים לקיסרית קתרינה הגדולה-, הצטרף לצבא הרוסי והשתתף בשתי מערכות נגד הטורקים. ב-1750 שב הברון מינכהאוזן לגרמניה, והפך לבעל אחוזה וצייד מושבע. בהיותו איש שיחה בעל דמיון עשיר, נהג, בשעות הפנאי, לשעשע אנשים בסיפורי הרפתקאות שעוררו עניין רב. אין לדעת אם רודולף אריך ראספה שמע ספורים אלה מפי הברון או שהעתיק אותם מתוך סיפורי הצייד של הברון שפורסמו בעיתון הברלינאי Vade Mecum Fur Lustige Leute.
על כל פנים, ראספה פרסם אותם באנגלית בשנת 1785 תחת הכותרת "סיפורו של הברון מינכהאוזן על מסעותיו המופלאים ומלחמותיו ברוסיה". והוסיף להם כיד הדמיון הטובה עליו. הספר זכה להצלחה והתפרסם בכל מדינות אירופה. הברון עצמו, תיעב את "תהילתו" והתקומם נגד פרסומו כגוזמאי. הוא ראה בספר עלבון ואף רצה לתבוע את המחבר. אלא שדבר לא הועיל לו ועד עצם היום הזה הפך שמו לסמל של רברבן, גוזמאי ושקרן. אפילו בפסיכולוגיה יש תסמונת הקרויה "תסמונת מינכהאוזן" ומתייחסת לאדם העושה עצמו חולה, תוך מניפולציות ושקרים, או גורם בכוונה למחלה על מנת לזכות בטפלול רפואי.
במחזה "מינכהאוזן" בוחן גורין את הפער שבין הברון מינכהאוזן לבין המיתוס שנוצר סביבו, את האמת אודות השקר שבו אנו חיים. מינכהאוזן של גורין , בניגוד לסטריאוטיפ הגזומאי המוכר לנו, הוא דמות כובשת-לב של אדם אמיתי וכנה ברגשותיו החי בעולם שהוא בונה לעצמו עם אהובתו. הוא מזיז את השעון לפי צרכיו, מעדיף את השעה שש בצהריים, צד אווזים צלויים ברוטב, משוחח עם סוקרטס, ומתכתב עם שייקספיר כאדם עם ידידיו הקרובים; מבקר בירח, ככל אדם שחולם לבקר במקומות שרגל אדם לא דרכה בהם, ומגלה את ה-32 במאי, כי מי לא היה רוצה יום נוסף של שקיעה וזריחה, יום נוסף של אביב. אלא שהחברה הצבועה, הצינית והמתחסדת שסביבו אינה מסוגלת לקבל אדם כזה. ומינכהאוזן אינו מבין מדוע מצפים ממנו להשתנות ולהעמיד פנים. "מה אני לא נורמלי להיות נורמלי?"
מחזהו של גורין הוא קומדיה שנונה, ששזורה בה סאטירה נוקבת על צביעות החברה שבה אין אמת אלא מה שכרגע נחשב כאמת; על אנשים המעדיפים מיתוסים של גיבורים מתים על פני אנשים חיים, על כבלי המוסכמות החברתיות ועל ההתחסדות הצינית של הכנסייה הכופה על הברון מינכהאוזן לחיות בשקר עם אשתו הברונית פון דוטן במקום לאפשר לו לחיות עם אהובתו מרתה, או להתכחש לעצמו ולאמת הפנימית שלו. ברגע של חולשה מוכן הברון להתכחש למען האהבה, אך כשהוא מנסה לשוב ולזכות בחייו הקודמים הוא מגלה שכדי לחיות כמו שהוא באמת- עליו למות.
בחברה שבה אין מקום להומור, לדמיון, לפיוט, לאמת ולאהבה טהורה- אין מקום לברון מינכהאוזן. והוא נפרד מהעולם בחיוך, כפי שחי: "אתם רציניים מדי. פנים רציניות- זה עוד לא סימן לחכמה, רבותי. כל השטויות בעולם נעשות בפנים רציניות. חייכו קצת רבותי, חייכו".
אמרות שפר של הברון מינכהוזן
"האמת לא יכולה להעליב".
"כדי להתאהב מספיקה דקה. כדי להתגרש- צריך לחיות 20 שנה ביחד."
"יחי הגירושים. הם מבטלים את כל השקרים!"
"איזה טמטום! איש דת- מציע לנו לחיות בשקר?"
"אחרי החתונה יצאנו לירח דבש. אני-לטורקיה והיא לשוויץ, ושלוש שנים חיינו שם באהבה ובהרמוניה."
"השתתפתי בשלוש מלחמות ונפצעתי בראש. יכול להיות שזאת הסיבה שחשבתי שאוכל לבלות את שארית חיי בחיק המשפחה."
"אומרים שההומור מועיל לבריאות..שהוא מאריך את החיים. לא לכולם! למי שצוחק- הוא מאריך, למי שמתחכם – הוא מקצר."
"היו לה ארבע מרכבות בבית- אבל היא עזבה אותי ברגל..."
"פנים רציניות – זה עוד לא סימן לחכמה, רבותי. כל השטויות בעולם נעשות בפנים רציניות. חייכו קצת רבותי, חייכו!"
"להיות כמו כולם? מה פתאום! כמו כולם..לא להזיז את הזמן, לא לטוס על פגז של תותח, לא לצוד ממותות? לא להתכתב עם שייקספיר? בחיים לא! מה אני לא נורמלי להיות נורמלי?"
"אני לעולם לא אגיד שלבן זה שחור ושהשלושים ושניים במאי – זה הראשון ביוני".
"מינכהאוזן מפורסם לא כי הוא עף או לא עף, אלא בגלל שהוא לא משקר".
הצגה ראשונה: 31 בדצמבר 2006
יוצרים
- מאת: גריגורי גורין
- תרגום: רועי חן
- בימוי: יבגני אריה
- תפאורה: מיכאל קרמנקו
- מוסיקה: אבי בנימין
- עיצוב תלבושות: ילנה קלריך
- עיצוב תאורה: אבי יונה בואנו (במבי)
- עיצוב סאונד: מיכאל ויסבורד
- דרמטורגית: אילנה לופט
שחקנים
- ברון מינכהאוזן: ישראל (סשה) דמידוב
- יעקובינה פון מינכהאוזן: נטשה מנור
- מרתה:
- אפרת בן-צור
- יעל לוין
- תיאופיל פון מינכהאוזן:
- אלון פרידמן
- אורי יניב
- תומס: יבגני טרלצקי
- ראש העיר: אלכסנדר סנדרוביץ'
- רמקופף:
- גלעד קלטר
- יונתן מילר
- כומר: אמנון וולף
- שופט: קלים קמנקו
- פלדפבל: ויקטור סוקולוב