מדמואזל ז'ולי (2001)
ז'ולי, בת המעמד הגבוה כבולה במעמדה, אך יצרה גובר עליה והיא נדחפת אל קומת המשרתים. בזרועות ז'אן היא מוצאת סיפוק מיני, אך גם חורבן אישי.
טרגדיה נטורליסטית
אחד ממחזותיו היותר נודעים של המחזאי השבדי אוגוסט סטרינדברג (1912 - 1849) נכתב על רקע מלחמת המעמדות, כשהדגש הוא על המאבק בין המינים. זוהי דרמה של משיכה ודחייה בין ז'ולי, בת המעמד העליון, לבית המשרת ז'אן.
ז'אן המאצ'ו הנחות המשרת הסקסי חסר המעמד והכסף רוצה לטפס בסולם החברתי בכל מחיר. ז'ולי, בתו של האדון, נמשכת אל גבריותו הבוטה ומציעה לו את ההזדמנות המיוחלת. ז'ולי, בת המעמד הגבוה כבולה במעמדה, אך יצרה גובר עליה והיא נדחפת אל קומת המשרתים. בזרועות ז'אן היא מוצאת סיפוק מיני, אך גם חורבן אישי. גם ז'אן המאצ'ו מגלה שכישורים מיניים הם לא תחליף לאומץ חברתי.
ב-10 בינואר 1888 סטרינדברג שולח למו"ל שלו את המחזה "מדמואזל ז'ולי" בלווית ההערה: "במצורף אני מציע לך את הטרגדיה הנטורליסטית הראשונה בשוודית... מחזה זה יעשה היסטוריה".
במבוא המפורסם של היוצר למחזה באה לידי ביטוי להיטותו של סטרינדברג ליצור בדרמה זהו אשליה של שיקוף מהימן לחלוטין של המציאות, ללא התערבות כביכול של היוצר.
הטרגדיה המתבטאת בכך, שבעולם נטול תכלית זה, על היחיד לשמש כמצפון לעצמו, ולבחור בעצמו את דפוסי התנהגותו, ולכן השורד הוא לא דווקא הטוב ביותר, המוסרי ביותר, הנאמן ביותר לחוקים השולטים, אלא דווקא החזק יותר באופיו ובהכרת מקומו ויכולתו.
במסגרת מיפוי מחדש זה של החברה האנושית, ז'ולי היא נציגת העולם השוקע, הבוחרת באובדנה כבר בראשית המחזה: "מדמואזל ז'ולי היא דמות מודרנית... חצי אישה, חצי אויבת לגברים", מאבחן סטרינדברג.
"טיפוס כזה נדון להתנוון עד מהרה. טיפוס זה של אישה הוא גם טרגי ביותר, חשוף כולו למאבק נואש נגד הטבע. טרגי גם עקב מורשתו הרומנטית... שבשמה מכריזות נשים אלה, כי תכליתן האחת היא האושר. אולם, באושר עשויים לזכות רק יוצרים חזקים ומאוזנים".
ז'אן הוא "ממשיכו ובוראו האמיתי של הגזע". עמדתו כמו זו של יוצרו - היא חצויה: הוא שואף לממש את רצונו הפרטי ואישיותו הייחודית, ובו בעת, סוגד למי שמייצגים את הפירמידה החברתית הפיאודלית השלטת: אופיו שסוע, הפכפך, מתנודד בין אהבה לנעלה ממנו, לבין שנאה לאלה אשר השיגוהו לפניו ... מבחינת מאבק מינים, ז'אן הוא האדון... אך הוא מעריץ את הרוזן, קודם כל משום שהלה זכה בעמדה שז'אן עצמו חותר להשיגה".
הצגה ראשונה 23.5.2001
יוצרים
- מאת: אוגוסט סטרינדברג
- נוסח הצגה ותרגום: גד קינר
- נוסח הצגה ובימוי: יוסי יזרעאלי
- תפאורה: סשה ליסיאנסקי
- תלבושות: רקפת לוי
- מוזיקה: אבי בנימין
- כוריאוגרפיה: מרינה בלטובה
- תאורה: אבי יונה בואנו (במבי)
- עיצוב קול: גדעון כפן
- עיצוב ויצור מסכות: אילנה ואיציק יהב
- הדרכה קולית ולשונית: עדי עציון-זק
- עוזרת במאי: פולינה גרקו
שחקנים
- ז'אן, משרת: איגור מירקורבנוב
- מדמואזל ז'ולי: אפרת בן-צור
- קריסטינה, מבשלת: נטשה מנור
- אנשי הכפר:
- יבגני גמבורג
- פולינה גרקו
- מיכל ויינברג
- ליליאן רות
- קיריל כהן (ספונוב)
- ולדימיר פורטנוב
- אלכסנדר סנדרוביץ'
- קלים קמנקו
- לודמילה מרחסין